פרס נווה שכטר וקרן רבינוביץ

פרס נווה שכטר וקרן רבינוביץ

ליצירה ישראלית מקורית

נטע וינר. צילום: נופר תגר
נווה שכטר וקרן רבינוביץ' לאמנויות מקדישים את הפרס ליצירה ישראלית עכשווית בשנתו השנייה ליוצר הרב תחומי
נווה שכטר וקרן רבינוביץ' לאמנויות מקדישים את הפרס ליצירה ישראלית עכשווית בשנתו השנייה ליוצר הרב תחומי

ועדת הפרס החליטה על הענקת פרס ליצירה ישראלית מקורית ליוצר הרב תחומי נטע וינר בזכות גוף יצירתו הייחודי בתרבות הישראלית. וינר הוא מוזיקאי, משורר ושחקן; סולן, אקורדיוניסט וחבר מייסד בהרכב ההיפ הופ הרב-לשוני סיסטם עאלי
הרכב מוזיקלי יחיד מסוגו, המורכב משמונה מוזיקאים ומוזיקאיות ויוצר בשש שפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית, אנגלית ויידיש.           

גישתו הרב תחומית של וינר חוצה את שדה המוזיקה ומחברת אמנות וחינוך
ב-“בית סיסטם עאלי” בשכונה ג’סי כהן בחולון – תנועה לשינוי חינוכי-תרבותי-פוליטי ובית לקהילת יוצרות ויוצרים שפועלים לקידום ושינוי השיח והחברה.

בהרכב ובבית סיסטם עאלי, בשירי הספוקן וורד, ביצירות הבימתיות זוכות הפרסים שלו ובאלבום הסולו שלו “בזכות השיבה” הוא נע בין זהויות, זמנים ואופני ביטוי, וניכר כי הוא יוצר ביחס מתמיד למרחב בו הוא חי. תוך כבוד, הקשבה ורגישות, יצירתו של נטע וינר היא מבע אקטואלי, תזזיתי ומרקיד לישראל המגוונת, העשירה בקהילות, שפות וסיפורים היסטוריים. כל אלו מדברים זה עם זה וחיים זה לצד זה במעשה היצירה של וינר.

“אני מודה ושמח על הזכות לקבל את פרס נווה שכטר וקרן רבינוביץ’ ליצירה ישראלית מקורית השנה.
החודשים החולפים, על המבול הופך העולמות שבא עמם, עימתו אותנו עם מציאות בה קרבה בין בני אדם מהווה סכנת חיים, ומפגש אנושי נחווה כזיהום. החוזה שלנו עם סדרי עולם, עם עצמנו ועם המשטר עורער ונמצא בבדיקה מחודשת. בתוך כך הגדרת האמנות כ”לא חיונית” מחייבת אותנו כבריות וכאמנים להבין ולנסח את החיוניות המובהקת של יצירה ואת המחויבות והברית עם הקהל והקהילה שלנו.
עם ובגלל הכאב והפחד שבתהום שהשנה הזו זימנה, מצאתי בה רגעי חסד של שותפות, אומץ ובריתות מחודשות.
התקופה הזו האירה באור מובהק ובלתי מתפשר את ההכרח לנקוט עמדה, את החיבור הישיר בין תרבות לחברה בה ועבורה היא מתקיימת ואת העצמה הפראית שיש ליצירה בשינוי המציאות.
בימים בהם הבמה היחידה החוקית היא במת המחאה הפוליטית, פירוש המילה “במה” בעברית- מזבח, מקבל תוקף מחודש ובוער.

 תודה אינסופית בליבי לשותפות והשותפים המופלאות והיקרים שלי ליצירה ולפעולה. אתןם ההשראה כולה, הדלק והסיבה לעשות מעשה במקום הזה.
תודה גדולה למעניקי הפרס ולחברי ועדת השיפוט.
לחייכןם ולחיי אור גדול במהרה בימינו אמן. ” – נטע וינר

נטע וינר, זוכה פרס היצירה הישראלית המקורית של נווה שכטר וקרן רבינוביץ לאמנויות לשנת תשפ”א, בביצוע יידי-ערבי-עברי לשיר “הללויה”.
מתוך זרקור – להאיר את היצירה | 6 מפגשים על תרבות, אמנות ויהדות | חנוכה 2020

תרגום מאנגלית: דניאל קאהן, טקסט נוסף: מוחמד אגואני ונטע וינר, ניהול אמנותי: יעל ביאגון-ציטרון, צילום: תמר כץ ושירז גרינבאום, עריכה: תמר כץ ,סאונד: טל אורן, הפקה בפועל: נעמה קליימן

נווה שכטר וקרן רבינוביץ' לאמנויות מקדישים את הפרס ליצירה ישראלית עכשווית בשנתו הראשונה למוזיקאיות מצליחות.
נווה שכטר וקרן רבינוביץ' לאמנויות מקדישים את הפרס ליצירה ישראלית עכשווית בשנתו הראשונה למוזיקאיות מצליחות.

בתגובה להדרת נשים מהמרחב הציבורי הישראלי, בחרנו באמצעות הפרס לקדם יהדות שוויונית המכילה את מגוון הקולות שקיימים בתוכה. ניתנה לנו דרכו ההזדמנות להביע את הערכתנו העצומה לזמרת, הפייטנית והיוצרת, מורין נהדר, על הטקסטים, הביצועים, הלחנים והעיבודים הנדירים ביופיים ובהשפעתם על עולמה של המוזיקה היהודית. לצד מורין נהדר, הפרס יוענק גם לתגל, לירון ותאיר חיים, חברות ההרכב A-WA, על יצירה מוזיקלית יוצאת דופן באיכות, בחדשנות, בתעוזה ובעומק שלה. ארבע הנשים הללו, המובילות בתחומן, סללו עבור קהלים רחבים בישראל ובעולם דרך מוזיקלית בלתי מתפשרת, המחברת בין מסורות, שפות וסיפורים של קהילות עתיקות לסוגיות מפתח ולנוף התרבותי בחברה הישראלית בשנת 2019. דרכים משמעותיות כמו אלו של מורין נהדר ו־A-WA הן מה שמרכז נווה שכטר מבקש לחשוף, להאדיר ולהצמיח.

מורין נהדר. צילום: אילן בשור

ועדת הפרס החליטה על הענקת פרס ליצירה ישראלית מקורית ליוצרת מורין נהדר בזכות היותה קול ייחודי, מקורי ומעורר השראה במוזיקה הישראלית בכלל ובעולם הפיוט בפרט. המוזיקה שהיא מלחינה מבוססת על מחקר אינטלקטואלי ומוסיקולוגי מעמיק שכלל תיעוד והחייאה של מסורות פיוט נשכחות. באלבומיה “ישנה בחיק ילדות”, “גולה גנדום (פרח החיטה)” ו”למה תעמוד רחוק״, נשמרות מסורות אלו כנכסי תרבות חדשים. כמבצעת, מורין נהדר שייכת לשורה הראשונה של הזמרות הישראליות בזכות היותה מקצועית, מדויקת, ובזכות קולה הצלול הטומן בחובו מטען רגשי של זיכרונות חוויות וגעגועים. מורין נהדר שוברת מוסכמות מגדריות ותרבותיות באומץ, ומפלסת את דרכה בעולם הפיוט הגברי מבלי ניסיון לרצות את הקהל או להתפשר על איכות ומקוריות מוזיקלית. היא מוזיקאית מחוננת המביאה עמה בשורה חדשה למוזיקה ולתרבות הישראלית.

A-WA. צילום: תמיר מוש

ועדת הפרס החליטה על הענקת פרס ליצירה ישראלית מקורית להרכב המוזיקלי A-WA – תאיר, לירון ותגל חיים, שלישייה מוזיקלית המשלבת שירה עממית תימנית עם מקצבי היפ הופ אלקטרוניים. בכישרון ובאומץ, הן נוטלות את החירות המוזיקלית ומצליחות לספר את סיפורן האישי בשפה שלהן. אלבום הבכורה של הלהקה “חביב גלבי” (אהוב לבי) יצא לאור ב־2016 ומבוסס על שירת נשות תימן שהועברה בעל פה מדור לדור במשך מאות שנים. האלבום השני והחדש של הלהקה “ביתי פי ראסי” (ביתי בראשי) הוא אלבום מקורי שכתבו האחיות בהשראת המסע של סבתא רבתא שלהן רחל, מתימן לישראל, ובו ביקורת פוליטית נוקבת על תהליך הקליטה בארץ של יהודי תימן. שלישיית A-WA זוכה להצלחה גדולה ברחבי העולם ומצליחה לפרוץ גבולות ולהביא את התרבות המורכבת והמיוחדת של יהדות תימן בדרך מקורית ומפתיעה לאוכלוסיות צעירות ברחבי העולם. המוזיקה שהן מייצרות וההופעה הוויזואלית המרהיבה שלהן מצליחה לפרוץ מחסומי דת, תרבות, שפה, גבולות וירטואליים ופיזיים ומוכיחה כי בעזרת אמנות אפשר לגשר על פערים.

“אני שמחה ונרגשת מאוד לקבל את פרס נווה שכטר וקרן רבינוביץ’ ליצירה ישראלית מקורית.
זכות גדולה לי להיכלל בתוך שרשרת הדורות שעשו ועושים למען בני ישראל ומחזקים את עם ישראל מבפנים. כמוסיקאית וכיוצרת זכיתי בכל שנות פעילותי (20 שנה אם תהיתם) לשמח ולרגש המוני אנשים מכל קשת הגוונים בשירה ובתכנים שהבאתי איתי. נתתי קול לדור שלא קיבל ביטוי בתרבות הכללית ולא היה במרכז השיח. ראיתי את הפליאה והאושר בעיניהם, כשנכחו לגלות שירים בעברית ובפרסית מנוגנים ברדיו. ראיתי את הגב שמזדקף. ראיתי וקיבלתי תגובות של שמחה מאנשים ממוצאים שונים – ממזרח וממערב – שהביעו את שמחתם על המוסיקה היהודית הפרסית והמקורית שבהופעות ובאלבומים שהוצאתי. הם הבינו שהתרבות הזו היא לא רק של קבוצה מסויימת ומוגדרת באוכלוסייה, אלא זה של כולנו וכך צריך להסתכל עליה.
המסע הפרטי שלי אל עצמי בתוך המוסיקה לא חיפש להתריס, לא ביקש להניף דגל. רציתי רק לתת ביטוי לגעגוע שלא נותן מנוח. געגוע לקולות ששמעתי בילדותי ושנותרו מאחור ערב העלייה לארץ. מה היתה רבה שמחתי לגלות שכל כך הרבה אנשים התחברו לגעגוע הזה דרך הפרשנות האישית שלי, כמו גם אלה שהבינו את גודל השעה שבה אנו עומדים כעת.
אני רוצה להודות לחברי ועדת השיפוט – שירי לב-ארי, גיורא עיני, ויונית קולב רזניצקי, שבחרו בי, גם כמו גם בלהקת AWA הנפלאה כזוכות הפרס בפעם הראשונה. בנוסף, תודות רבות גם לרומינה רייסין, מנהלת מרכז נווה שכטר ולצוות המסור, שזכיתי להתארח בו כמה פעמים, ובכל פעם היתה זאת חוויה נפלאה מחדש. תודה שראיתם ושמעתם אותי ואת עבודתי, שלא העלמתם עין.
בתקופה זו, שבה הדרת נשים במוסיקה היהודית והישראלית מרימה את ראשה ונשים נדחקות לשוליים התרבותיים, יש חשיבות רבה ואמירה בחלוקת הפרס בפעם הראשונה לארבע נשים.
אני רוצה לחבר את דברי לדמות מיוחדת ופלאית המופיעה בפרשת ‘ויגש’, שאותה נקרא – כמה סמלי בעיני – ממש בשבת הקרובה.
מפגש האחים עם עם יוסף בפרשת “ויגש”, המגיע לסיומו עם חשיפת זהותו של יוסף והבאת כל משפחתו עם אביו יעקב למצרים, כמעט ומסתיר דמות נשית המתגלה בתכונותיה העל אנושיות, הלא היא שרח בן אשר. מבין חמישים וארבעה הנכדים שהיו ליעקב היא הנכדה היחידה המוזכרת. האחים שהתקשו לבשר ליעקב את הבשורה כי “יוסף חי” ופחדו שיעקב יתמוטט למשמע הבשורה ביקשו משרח, ביתו של אשר, הילדה הקטנה המקורבת ליעקב, לבשר לו זאת בשירה ובניגון. בתגובה אמר לה יעקב ‘בתי, אל ימשול בך מות עד עולם, כי החיית את רוחי'”. היא אף נמנית עם עשרת הצדיקים שנכנסו כשהם בחיים לגן עדן. כאשה היחידה.
שרח בת אשר לא רק הייתה אשה עם יכולות על-זמניות, אלא גם האישה היחידה שידעה את סוד הגאולה. אותו סוד שהיה ידוע לאבות – עבר לבנים של יעקב, “ואָשֵׁר (אחד מבניו של יעקב) מסר סוד הגאולה לסרח בתו”. היא מורמת בעיני העם ובעיני מנהיגיו בהיותה אשה חכמה, וקביעותיה מתקבלות בפסקנות. בגלל אריכות ימיה היא היחידה היודעת את סודות העבר, והיא היחידה שאצלה מצויים מפתחות הגאולה לעתיד לבוא. לפי מסורת יהודי בבל גלתה שרח לבבל בחורבן הבית הראשון, התיישבה באיספאהן שבפרס, ושם נעלמה. אותה איספהאן שבה אני נולדתי ובה נולדו אבות אבותי.
המשותף לסרח ולמרים הנביאה הוא ששתיהן בנוסף להיותן נביאות, הן נשים חכמות המקובלות בתוך החברה ומובילות אותה לצד דמויות המפתח הגבריות שבה. ובנוסף, הן גם מוסיקאיות. הן שרות ומנגנות. שימו לב, על האבות כמו גם על עוד הרבה דמויות פיגורטיביות לא צוינה יכולת מוסיקאלית.
והנה, לא רק שלא מידרו אותן ופחדו מהן על היכולת הזו להשמיע את קולן בכל תחום לרבות זה המוסיקאלי, אלא שהן קיבלו הערכה עצומה והכללה שלהן כחלק מהותי ובלתי נפרד ממה שמרכיב ומגדיר את עם ישראל גם אז וגם היום, יחד עם עוד דמויות נשיות מיוחדות שלא ציינתי.
אנשי התנ”ך, כמו שאני מבינה מבין הדברים, הבינו את העוצמה שיש במסר העובר דרך המוסיקה, שהיא יכולה כמו שאמר יעקב להחיות את הנפש ולהציל ממוות גם רוחני וגם פיזי. אם נסתכל על זה, כל אדם רוצה לשמוע את שירת הלב שלו, מאחר וזה המקום הכי בטוח, הכי ראשוני ,כמו שיר ערש. מי שלא ייתן דעתו למה שעובר בתוך שרשרת הדורות הפרטית שלו וגם הכללית,יחווה חוויה של תלישות. הם עוד יותר הבינו את הקשר בין חוזק רוחני ונצחיותו של עם, לאותן נשים חכמות שהשמיעו את קולן , לא רק במלל, אלא גם בשירה וניגון.
תודה רבה.” – מורין נהדר

זָהֳרָהּ – נשים עושות מוזיקה
מופע מוזיקה ושיחה בהשתתפות הדור החדש של נשים במוזיקה העברית.
ניתנה לנו דרכו ההזדמנות להביע את הערכתנו העצומה לזמרת, הפייטנית והיוצרת, מורין נהדר, על הטקסטים, הביצועים, הלחנים והעיבודים הנדירים ביופיים ובהשפעתם על עולמה של המוזיקה היהודית. לצד מורין נהדר, הפרס הוענק גם לתגל, לירון ותאיר חיים, חברות ההרכב A-WA, על יצירה מוזיקלית יוצאת דופן באיכות, בחדשנות, בתעוזה ובעומק שלה.
לאחר טקס הענקת הפרסים והוכרה לזוכות, הוזמנו לבמה עדן דרסו, ראפרית מבטיחה ומוכשרת; איה זהבי פייגלין, זמרת ויוצרת מוערכת בפולק־רוק הישראלי, נועה ארגוב, שדרנית בגלגלצ ו־DJ מובילה, ושרון ארביב, מנהלת אמנים ושותפה בלייבל ‘תקליטי יהלום’. נבחרת זו של קולות עכשוויים ופורצי דרך השתתפו בשיחה פתוחה על מקורות השראה, מודלים לחיקוי, התנהלות עסקית, בחירות אמנותיות והצלחה. בין המילים, הופיעו דרסו וזהבי פייגלין עם להיטיהן החדשים.

צילום: תמר כץ

חברי ועדת השיפוט:

שירי לב ארי, עיתונאית התרבות

גיורא עיני, מנכ”ל קרן יהושע רבינוביץ’ לאומנויות

(בפרס הראשון) יונית קולב רזניצקי, מנהלת נווה שכטר

(בפרס השני) רומינה רייסין, מנהלת נווה שכטר

קרן רבינוביץ לאמנויות