"מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" – על טבע וחידוש בשכונת נווה צדק.
נווה שכטר, הקהילה המסורתית נווה צדק, המרכז הקהילתי נווה צדק 
אוצרת: שירה פרידמן
2015 | תשע"ה

מה עניין שמיטה לנווה צדק?

ט"ו בשבט – חג האילנות נחגג השנה בשנת שמיטה. בשנה זו מניחים לקרקע לנוח לצבור כוחות ולהתחדש לקראת שבע שנים נוספות של עבודה – הצמחת עצים, סלילת שבילים, בניית בתים וכל דבר אחר שהקרקע משרתת בו את האנושות.

תערוכה זו הינה מקבץ צילומים של שכונת נווה צדק בדגש על חידושי בראשית המתרחשים כשאנחנו מניחים ליומיומי להיכנס למרכז העדשה. 

בפניכם מוצגים 30 צילומים אשר צולמו ע"י צעירי המרכז הקהילתי נווה צדק, תלמידי בית הספר תקומה, משתתפי סיור הצילום המודרך שקיימנו בשכונה והקהל הרחב. דווקא היום, בעידן הדיגיטלי רווי צילומי "סלפי", ולאור הזמינות של המצלמה בכל תחומי החיים יש מקום לאפשר מעין "שמיטה פוטוגרפית" –  לחפש את הנסתר, את הצמח שלא נגזם, את מרקם הצבעים המתרחש באקראי כשזוג אופניים מונח על קיר.

בתצלומים ניתן להבחין ב"מנוחה" של הפרטים הקטנים בשכונת "נווה צדק" ובצבעי הפריחה של עונת ט"ו בשבט העזים היוצרים קונטרסט לצבעוניות המרשימה בפני עצמה של בתי השכונה. בין הפרטים שנתפסו בעדשות המשתתפים ניתן להבחין ב"עין" על גזע עץ התמהה אולי על מודעת אבל שהודבק אליה, בדבלים המתגוללים על הרצפה באי סדר אסתטי יחד עם שקית ניילון טועה ובספה שנזרקה לטבע ויוצרת לכאורה סלון לעוברי האורח.

פתחנו בשאלה המאזכרת את שאלתו של רש"י על שמיטה והר סיני, בתערוכה זו יתבררו הקשרים והחיבורים בין שמיטה ונווה צדק.

מצלמים ניצוצות
אוצרת: שירה פרידמן
2016 | תשע"ו

תערוכת צילומים זו מוצגת לרגל חגיגות ט"ו בשבט. הפרויקט הייחודי שיוזם ומקיים מרכז נווה שכטר כולל שני סיורי עומק בסמטאות נווה צדק ופלורנטין
בהנחיית הרב רוברטו ארביב והצלמת שרונה גיא. המשתתפים בסיורים, נחשפו לנוף עירוני אקראי לכאורה, ועם זאת מייצג את המרקם החברתי והתרבותי של האזור.
הסיור לנוער נערך בשיתוף מרכז הנוער השכונתי של המרכז הקהילתי בנווה צדק.
מנהגי ט”ו בשבט התגבשו והתמסדו החל מתקופת המשנה, בצפת של המקובלים, בתפוצות ובעליות הראשונות לארץ ישראל. במשנה מוזכר ט”ו בשבט כתאריך המציין את המועד בו מתחילה שנה חדשה של תשלומי מעשרות מפירות האילן. במשך השנים התבסס ט”ו בשבט כמועד מיוחד בו נהגו לומר תפילות ופיוטים מיוחדים שעיקרן ברכות לאילנות ושפע לפירות.
בתפוצות, הרבו באכילת פירות ארץ ישראל בט”ו בשבט, במיוחד מפירות שבעת המינים שנתברכה בהם הארץ. היו מברכים ‘יהי רצון שנזכה לעלות בקרוב לארץ
ישראל לאכול שם מפריה ולשבוע מטובה’. במאה ה 17- המקובלים בצפת הכריזו על ט”ו בשבט כחג וקבעו את סדר ט”ו בשבט – סעודה חגיגית בה אוכלים פירות
ממינים רבים, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן וקוראים פסוקים מהתנ”ך, התלמוד וספר הזוהר.
המהפכה הציונית, אשר העלתה על נס את עבודת האדמה, ייסדה בארץ את מנהג הנטיעות בט”ו בשבט, מנהג אשר החל בבית-ספר בראשון לציון והתפשט
במהרה לכל מוסדות החינוך בארץ.
תערוכה קהילתית זו מתבססת על הרעיון הקבלי לפיו ניצוץ אלוהי חבוי ומצוי בכל היצורים ובכל הדברים על פני האדמה.
לאור זאת, יצאו קבוצות הסיור למצוא את הניצוץ החבוי בהקשר של ט”ו בשבט:
פיסת פרי בידו של קשיש, שרך המשתרך סביב חלון ושקיעה מרובת גוונים.
הניצוץ האלוהי הוא בעיני המתבונן. אופן הצילום, הזווית והפרספקטיבה יכולה להעצים ניצוץ ולהופכו לעצם העניין הצילומי.

מצלמה נסתרת
אוצרת: שירה פרידמן
2017 | תשע"ז

על-פי המסופר במשנה, חז"ל קבעו את מועדו של ט"ו בשבט מתוך התבוננות בשינויים המתחוללים בטבע. הם הבחינו כי בסביבות אמצע חודש שבט כבר ירדו רוב הגשמים והפירות החדשים מתחילים לצמוח וכך נקבע ראש השנה לאילן. ההסתכלות בתערוכה היא על השינויים העוברים על האנשים דווקא. תהליך ההתבוננות של חז"ל כאן הופך לחברתי. תוצרי ההתבוננות הזאת מוצגים בתערוכה.

טבע בעיר 
אוצרת: שירה פרידמן
2018 | תשע"ח

שורשים
אוצרת: שירה פרידמן
2019 | תשע"ט

תערוכה זו נפתחת לרגל חג ט"ו בשבט. התערוכה מציגה תצלומים העוסקים במושג "שורשים" אשר צולמו על ידי תלמידי בית הספר "עירוני נווה צדק", מקום בו הרקמה האנושית מורכבת מתרבויות ודתות שונות.

במשנה מוזכר ט"ו בשבט כתאריך המציין את המועד בו מתחילה שנה חדשה של תשלומי מעשרות מפירות האילן. במשך שנים התבסס ט"ו בשבט כמועד מיוחד בו נהגו לומר תפילות ופיוטים מיוחדים שעיקרן ברכות לאילנות ושפע לפירות.

בשנה זו תלמידי "עירוני נווה צדק", התמקדו במושג "שורשים" וחקרו אותו בלשון, בהיסטוריה ובמשפחות התלמידים. לקראת תערוכת ט"ו בשבט המשיכו התלמידים לחקור את מושג השורשים אך הפעם בהיבט של טבע אורבני, הם יצאו אל הטבע, הביטו בעצים, בשורשי העצים ובבניינים. בתצלומים עצמם לא נראים שורשים אלא הם הרהורים מצולמים בעקבות למידת הנושא בבית הספר. בין הנושאים נראים: בניין משתקף, חלון ראווה, מגרש עזוב, ציורי גרפיטי, סמטאות וכיוצא באלה.

פרויקט קהילתי זה הינו יוזמה של מרכז נווה שכטר ונעשה בשיתוף פעולה עם בית הספר "עירוני נווה צדק", ומלווה בקטלוג צבעוני המשאיר את טעמה של התערוכה גם לאחר הסגירה.

משתתפים: ויקטור אוקונוגה, עידן ברגר, סם ברונפמן, קטיה יקטרינה גולבן, ניבה גרייצר, רפי הבנאי, אילאי הוד, לואי ואכד, אגם לוי, עבד מאחג'נה, שקד מיודוסר, ג'ידה מסיקיני, ג'ריוס נסאר, יוסף נסאר, יהונתן סואה אילי, שלו קטיפה, אליהו שי, שני שנהב

הנחיה מקצועית: שרונה גיא

בסיוע מורי האמנות והצילום שמרית קרני ורודי חיים

אור, טבע, עיר 
אוצרת: שירה פרידמן
2020 | תש"פ

"המסתורין האמיתי שבעולם הוא הגלוי, לא הנסתר" – אוסקר ווילד

מה גלוי ומה נסתר בנוף עירוני? 

אלו משמעויות ניתן להוציא מהנוף הנראה לעין?

עם השאלות האלו תלמידי עירוני נווה צדק יצאו למרחב עם מצלמה.

לצלם בשכונת נווה צדק נעשה אתגר – זוהי השכונה הכי מצולמת בתל אביב. רובנו מכירים את התמונות האופייניות של בתים ישנים, מנעולים של פעם, חלונות מזמנים אחרים. הכל גלוי לעין והרבה גלויות נעשו מנוף השכונה. לכן התבקשו התלמידים לחפש את מה שמעבר לנוף הידוע והמוכר. להתבונן בנוף כפי שמתבוננים באדם אהוב ומוכר, לשאול עליו שאלות ולהוציא את האופי שלו בצילום, לחפש מעבר לבנאלי המוכר.

האתגר הלך וגדל, עלו שאלות ותסכולים כמו: "כבר היינו", "כבר ראינו", "צילמנו פה כבר". אל מול השאלות עמדנו עיקשים וכך גילינו שניתן לשנות זווית בידוע ובגלוי, ולהתבונן בעין חוקרת עם המצלמה, למצוא את הנסתר שיגלה לנו יותר על מה שאנחנו כביכול כבר יודעים. 

לשנה השישית של המיזם המשותף הצטרפו חברות וחברי הקהילה הלומדת של נווה שכטר. בבוקר יום שישי חורפי יצאה קבוצה לסיור צילום בהנחיית המורה רודי חיים, במטרה להתנסות בהתבוננות מחודשת בשכונה.

התוצאה מוצגת לפניכם בתערוכה זו, הגלוי והנסתר בעיני תלמידי עירוני נווה צדק וחברי קהילת נווה שכטר.

אוצרת ומנחה: שרונה גיא

תערוכת צילום של תלמידי בית הספר עירוני נווה צדק

מורה לצילום: רודי חיים

אוצר: בר ירושלמי

אירוע פתיחה לקהילת בית הספר והשכונה:

ט"ו בשבט תשפ"ג

יום שני, 6 בפברואר 2023, ב11:00

ביקור בתערוכה עד יום ראשון, 13 בפברואר:

בתיאום מראש בכתובת talsara@neve.org.il

 תלמידי בית הספר העירוני נווה צדק תלמידי הגימנסיה העברית הרצליה- דמוקרטיה, הומניזם וזכויות אדם

התערוכה המשותפת לשני בתי הספר מציגה את תוצרי לימודי האמנות, ההתבוננות והשיח, ומבטאת את ההבנה שהעולם מורכב מאלפי זוויות ונקודות מבט. השנה יותר מתמיד ניצבנו בפני האתגר שבהתמודדות עם המציאות המורכבת שמקיפה אותנו, מבלי לשכוח מה חשוב לנו ולמה אנחנו מייחלים. מגמות הצילום ביקשו מתלמידיהן להישיר מבט אל סביבתם ובו בזמן לחפש בעצמם את הרצוי – לדמיין אפשרות למציאות אחרת, להבליט את החסד והטוב שהם רואים במציאות הקיימת, ולהביא לקדמת הבמה את מה שבעיניהם חשוב באמת.

התערוכה התקיימה ב-28.5.24 בנווה שכטר