מפגש לימוד על רעלנים בדיוניים וטוקסיקולוגיה חברתית

יום שישי 20.9  | 9:30-14:00 | עלות: 60 ש”ח

Sola dosis facit venenum “רק המינון עושה את הרעל” כך טבע פיליפוס אאורליוס פאראצלזוס, מייסד תורת הטוקסיקולוגיה (תורת הרעלים) את העיקרון המנחה בבואנו במגע עם עולם החומר. הרעל, כך יטען – הוא בכול, והכול הוא רעיל, השאלה היחידה שנשאלת היא המינון, וכוונת הממנן. מים הם נותני חיים, אך הם יחנקו את הצמח השותה מהם אם נשקם מעבר למידה. חמצן נחוץ לקיומנו, אך הוא רעיל אם ניתן ממנו לגופנו במינון גבוה מדי. 

בפנייתנו אל לקסיקון הרעלים, אין כמעט חומר שאין לו פוטנציאל רעיל, כל החומרים הם דואליים בייסודם. כל החומרים: הפיזיים, הרגשיים, התרבותיים או המטפיזיים, הם אפשרויות רעילות בתיבת אוצרותם של ההולכים בדרכו של הרעל.

לרגל נעילת התערוכה נתיב הרעל, גלריה שכטר מארחת מפגש לימוד הנוגע לטבעו ההפכפך של הרעל בראי החברה והספרות. בעולם ובתקופה שבה אנחנו חווים רעלנים שונים בצורה של אלימות, גזענות, פחד וכאב. הרעל משמש כמחנך עיקש וקשה, שמעמיד את גופנו ואת נפשנו במבחן הישרדות וחוסן, ומאפשר לנו הצצה אל האפשרות שלנו להתמרה רוחנית ונפשית, אם כאינדיבידואלים ואם כחברה.

9:30-10:00 התכנסות וכיבוד
10:00 – דברי פתיחה בר ירושלמי
10:10 – מור קדישזון – על מערכת היחסים ההדדית שבין צמחים ובני האדם
10:50 – שרון מויאל – שורשים אפלים: שימושים מאגיים ופולקלוריים בצמחי רעל לאורך ההיסטוריה
11:30 – הפסקה וסיור בתערוכה
12:00 – מרינה ברלין –  “חולית” והמרקוח ששולט בחיינו
12:40 – סם המוות, סם חיים – בר ירושלמי בשיחה עם הרב רוברטו ארביב
13:20 – המדריך לגניבת דעת – שיר ויזל בשיחה עם יותם פלדמן סם
14:00 סיום 

מור קדישזון – על מערכת היחסים ההדדית שבין צמחים ובני האדם
אם לכל צמח יש תפקיד משלו והוא שזור בקשרי גומלין עם חייהם של בני אדם, איך נדע מהו תפקיד זה? איך מספרים לנו הצמחים על מתנתם? איך מקשיבים לנשמת הצמחים?
נדבר על אלכימיה עכשווית, על שיקום מערכת היחסים שלנו עם האדמה ועל כל מה שמספרת לנו התערוכה על מערכת היחסים הזאת.
מור קדישזון היא חוקרת ומתרגמת. מגיעה מתחום האקדמיה, הטיפול והחינוך. עוסקת באקולוגיה עמוקה של החיים ושל הסובב אותנו. עורכת סדרת “אנימה מונדי” בבבל.

שרון מויאל – שורשים אפלים: שימושים מאגיים ופולקלוריים בצמחי רעל לאורך ההיסטוריה
בהרצאה זו נצלול אל העומקים האפלים של צמחי הרעל והשפעתם על הטקסים המאגיים והפולקלור האנושי. צמחים כמו דטורה, בלדונה, ומנדרגורה שימשו לאורך ההיסטוריה כמעברים מסתוריים בין עולמות, סוכנים בוטניים על-טבעיים המעניקים הגנה, ריפוי, ונבואה. נבחן את תפקידם במסורות השונות ואת התפתחות השימוש בהם באמנות המאגיה לאורך הדורות.

שרון מויאל, מתרגלת בוטניקה אזוטרית ומנהלת את הדרכים האנתאוגניות – בית למרקחות אתנובוטניות. עם ניסיון של למעלה מעשור בעולמות האיזוטריים, שרון מעמיקה בקשר המסקרן של רעלים בוטניים בשירות בני אדם ותרבויות שבטיות. כיום, שרון מקדמת, תומכת ומחנכת בנתיב הרעל בישראל, ומעשירה אותו בהקשרים עכשוויים, עומק ותובנה למסורות קסם עממיות ובוטניות.

מרינה ברלין – משקה האימפריה: “חולית” והמרקוח ששולט בחיינו
בספר המדע הבדיוני “חולית”, פרנק הרברט מתאר חומר טבעי שהגילוי שלו משנה את פני האנושות. “המרקוח” מאפשר לנו לבנות אימפריות בין-גלקטיות ומשנה לחלוטין את פני החברה, אך יש מחירים גבוהים לייצור ולצריכה שלו בכמויות תעשייתיות. האם קיים חומר כזה גם בעולם שלנו? והאם הוא נמצא בכוס שלנו כל בוקר? בהרצאה נסקור את הדומה והשונה בין “המרקוח” ובין קפאין ונגלה איזה אימפריות כבר הספקנו לבנות בעזרת פולי הקסם.

מרינה ברלין סוציולוגית בהכשרתה, מבקרת מדיה ותרבות עבור מגזינים כגון Vice, The Los Angeles Review of Books, Tor ואחרים. שופטת בפרס טיפטרי לספרות ספקולטיבית ויוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist. סיפוריה הקצרים תרוגמו לעברית ויצאו באסופות “היה יהיה” של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה.

בר ירושלמי בשיחה עם הרב רוברטו ארביב – סם המוות, סם חיים
לימוד משותף עם הרב רוברטו ארביב ואוצר התערוכה בר ירושלמי על הדואליות שבמיסטיקה היהודית, ועל מסעו הפתלתל ומלא הסכנות של המיסטיקן במגעו עם התורה. 

שיר ויזל בשיחה עם יותם פלדמן – המדריך לגניבת הדעת
בורונדנגה , ברוגמנסיה, בורוצ׳רה, בלדונה, סקופולאמין, אלו שמות לסם נפוץ להפליא המופק מפרחי דטורה, שגדלים בצדי הדרך בשטחי כפריים רבים בדרום אמריקה. ההשפעה המרכזית של בורונדנגה היא אובדן הרצון. אדם ששתה תמצית מפרחי הצמח הזה, יעשה כל מה שיגידו לו, ומשמש ככלי לשדוד תיירים מכספם.
דרך המחשבה על בורונדנגה, ננסה לשרטט מפה למחקר, אמנותי, מדעי, של התודעה: האם התודעה נמצאת בתוך המוח? האם ישנה תודעה משותפות, ארכיטיפית, האם מחשבות יכולות ״לגלוש״, מתודעה אחת לאחרת, האם אפשר, והאם כדאי, להעלות את התודעה האנושית למחשב, כפי שהציעו יצירות ספרות וקולנוע לאורך השנים.

יותם פלדמן הוא פילוסוף, כותב ויוצר קולנוע. במשך שנים היה עיתונאי חוקר ב״מוסף הארץ״, פירסם מאמרים ומסות בבמות שונות בשנים האחרונות, במאי הסרט ״המעבדה״, זוכה פרס סרט הביכורים בפסטיבל דוקאביב שהוקרן בשלל פסטיבלים ברחבי העולם, עורך המגזין ״לוט״ ומחבר הספר ״הנפש הסולארית״ שיצא לאור שנה שעברה וזכה בפרס גילדת המעצבים הישראלית. 

שיר ויזל היא אוצרת עצמאית ומנהלת גלריה את קו 16 בתל אביב.