השתאות | Well Being

בתערוכה החדשה של גרי גולדשטיין יוצגו ארבע סדרות חדשות משלוש השנים האחרונות, מיצב וכן עבודת סאונד בשיתוף  האמנית אתי בן־זקן. בתערוכה הקרובה ניתן להבחין בשחרור מבחינת הסגנון ואופן הכתיבה המזוהים עם יצירתו של גולדשטיין. שם התערוכה באנגלית, Well Being, נלקח מדברים שסיפר גולדשטיין לקראת התערוכה על מהות הציור עבורו.

גולדשטיין נמנע מלשייך לאמנות שלו נימוקים ביוגרפיים, אך בשנים האחרונות הוא הפנים שעבורו האמנות היא “ריפוי בעיסוק” שאינה מנותקת מהשְׁלוֹמוּת שלו. בסדרת עבודות חדשות נפגוש ציורים המייצרים השתאות. הם מפתיעים ובלתי צפויים, הן מבחינת הדימויים, הן מבחינת המצע עליו הוא בוחר לצייר .

סגנונו המובהק של גולדשטיין הוא ציור בטושים, בפלטה מצומצמת על גבי ניירות אותם הוא מנתק מספרי אמנות ישנים, כך שלעיתים קרובות ישנה רפרודוקציה של עבודת אמנות בצד הנסתר של הציור. הוויזואליות המתקבלת מאזכרת ציורי קומיקס בשפתה ומצוירת בעזרת קווים ונקודות.

מהותם הביוגרפית של הציורים מקבלת חיזוק כאשר נשמעת עבודת הסאונד המשותפת לגולדשטיין ולאתי בן זקן. בעבודה נשמעים זיכרונות מילדותו לצד שירים. בקולו הרך מספר גולדשטיין על הוריו ניצולי השואה כמהגרים שהגיעו מהתופת ועל ההתבגרות בצל רוחות הרפאים שליוו אותם.

גרי גולדשטיין, The Byzantine Drawings, 2017, עט כדורי ועט לבד על דפי ספר

זיכרונות הילדות, אשר בממד החזותי קיבלו הד בדמויות המצוירות ואילו בממד התוכני התממשו בטקסטים, קיבלו בעבודת הסאונד ממד נוסף, מופשט: הקולות, צלילי ההגייה, ההתנגנות של המילים שנפרדו ממשמעותן והפכו לזיכרון מוסיקלי.

מוטיב חוזר בתערוכה הוא פרצופים – בעיקר של נשים, אך גם של גברים – הממלאים את כל שטח הנייר. על כך כותב גולדשטיין: “הבנתי שבעבודה שלי מסתתר יער של פרצופים, יער דיוקנאות של אנשים שמעולם לא פגשתי, שלכאורה מעולם לא חשבתי עליהם. בו בזמן, מעולם לא חדלתי לחשוב עליהם. דמויותיהם מופיעות, משתנות, וחוזרות ומופיעות בציור אחר ציור, שנה אחר שנה, בדפי הספרים הישנים שעליהם אני יוצר את עבודותיי.”

אוצרת: שירה פרידמן
אירוע פתיחת תערוכה: יום חמישי, 6 בפברואר, 2020, 20:00
נעילת תערוכה: שבת, 6 ביוני, 2020

התערוכה פתוחה בימים א’–ה’ בשעות 10:00–14:00, בימי שישי – 11:00–13:30, ובשבתות – 13:00–16:00.