כל המתנות | אסי משולם

אירוע פתיחה מתמשך: יום ה’, 3 בספטמבר, 2020, 22:00-17:00
נעילה: 21.11.2020

האל דיוניסוס, החובש מסכה ומייצג שִכרוּת, העדר שליטה, פראות, אקסטזה וקתרזיס, פטרונם של הקוצרים המסמן בתולדות האמנות פורקן והתעוררות, הוא ציר מרכזי בתערוכת כל המתנות.

סמליו של דיוניסוס, ענבים ומסכה, מתערבים בפסלים המוצבים בגלריה. משולם יוצר באמצעותם עולם פסאודו-ארכיאולוגי מתוך “פעולה דיוניסית”, המונגדת בפילוסופיה עם “פעולות אפולוניות”, שבהן שולטים המיתון והעידון של רגשות ודחפים. בתערוכה מוצגים יצורים היברידיים, פסלונים, לוחות ואובייקטים לצד ספר המשלים שכתב משולם. הספר והיצירות נוצרו ביחד, כגוף אחד, למען תערוכת כל המתנות, והם קשורים זה לזה ביחסי גומלין.

הדמות המפוסלת הנושאת אמפורה חיטים וצמח קיסוס מהווה חוליה מקשרת המצביעה על קווי דמיון בין ההיבטים הדיוניסיים בתערוכה לבין האופי החקלאי של החגים שבועות וסוכות. במיוחד ניכר הקשר בין התהלוכות הדיוניסיות לתהלוכת הלולבים בסוכות, ותהלוכת הביכורים בשבועות, בימים שבהם עמד בית המקדש על מכונו. בתהלוכות האביב היהודיות והדיוניסיות, נישאו סלי ביכורי פירות וירקות שהועלו כקורבן, ופר שקרניו מעוטרות בזהב ובעלי זית צעד בראש התהלוכות. בתהלוכת הלולבים, נישאו ארבעת המינים שבהם בלט הלולב, בדומה ל”תירסוס”, מעין מטה/שרביט שזור בקיסוס ובעלי גפן שאצטרובל מחובר אל קצהו, שבו אחזו משתתפי התהלוכה הדיוניסית.

מלבד פולחן דיוניסוס, מתקשרות המסכות שעוטות הדמויות המפוסלות גם לפולחן עתיק ומצמרר של הקרבת ילדים למולך, שהתרחש באתר פולחני בקרתגו, המושבה הפיניקית (כיום תוניסיה). באתר התגלו מסכות ולצדן כתובות הקדשה לאלים שעבורם הוקרבו הילדים: “כי שמע קולו וברך אותו”.

מוטיב ההתחפשות, המגולם בתערוכה במסכות, קשור גם לאופן העבודה של משולם – המפסל על גבי שלדי בובות של ברבי ובן זוגה קן, צעצועי פלסטיק בצורת חיות ועופות, המשמשים כדחלילים, ופסלי גינה דמויי אבן. בובות הברבי, שנהפכו תחת ידיו של משולם לצלמיות נשיות כמו אלו שנמצאו בשטחי ממלכות ישראל ויהודה הקדומות, מטשטשות את הגבול בין קטגוריות של קיטש, אובייקט נחות וזול, לבין אובייקט שנועד לציין קדושה, פוריות, מזל וברכה. כך מייצר משולם רליגיוזיות חלופית אישית, השואבת מארכיטיפים קדומים. לב העניין לגביו, הוא המפגש בין המשפחה, השגרה היום יומית, לבין החגיגי והפולחני.

ספר המשלים כתוב בסגנון קנוני, כמו המשלים התנ”כיים, משלי ישו בברית החדשה ואף משלי איזופוס. המשלים נסבים על אנשים, חיות ועופות, והם מסופרים בסגנון פנטסטי. ביניהם: משל העכבישונים, משל החור ומשל הילד העיוור, המגולם בתערוכה כפסל שעיניו מתגלגלות כלפי מעלה, ומבטו כאילו פונה כלפי פנים. בניגוד למשלים בכתבי הקודש, הנמשלים אינם מתבקשים מהסיפורים, והמבקרים מוזמנים להתכנס בתערוכה ולדון במשמעויותיהם של משלי משולם. בשנת 2005 כתב משולם את רועכם, ספר שבו חיבר בין האינטלקט לדחפים החייתיים, ובעקבותיו נכתבו פרשנויותיו. ספר זה מהווה בסיס לכינוסים ולדיונים שמוביל משולם.

שם התערוכה, כל המתנות, מתייחס לתוכנה של תיבת פנדורה, שעליה היתה מופקדת פנדורה המיתולוגית, שהמשמעות המילולית של שמה היא “כל” (פַּנ-) ו”מתנות” (דוֹרוֹן, ביוונית ובעברית כאחד, היא מתנה). פנדורה לא צייתה להוראתו של זאוס להשאיר את התיבה נעולה; בפותחהּ את התיבה, שחררה לעולם את כל הצרות והפורענויות הפוקדות את המין האנושי מאז ועד עתה. כל המתנות מרמז גם למנחות לאלים, שנתפסו בעולם הקדם כמתנות שנותנים בני האדם לאלוהיהם.

אוצרת: שירה פרידמן