סיפור הבית

בשנת 1886 רכש פרנץ לורנץ, אשר נמנה על הטמפלרים הגרמנים שהתיישבו ביפו, מגרש בסמוך לבית שלוש בנווה צדק ובנה עליו בית מגורים ובית קפה, שנודע מאז ועד היום בשם קפה לורנץ. הבית שימש כבית קפה ומרכז תרבות לטמפלרים ולתושבי יפו ותל-אביב, כמתואר בצבעוניות על ידי ש"י עגנון בספרו "תמול שלשום".

בשנים 1910-1909 ערכו חובבי הבמה העברית ביפו הצגות תיאטרון ראשונות בעברית בקפה לורנץ לתושבי יפו ותל-אביב.

ברוב שנות המנדט הבריטי 1948-1920 אירח קפה לורנץ אירועים פרטיים וציבוריים רבים, כגון חתונות, נשפי חגים וכינוסים מסחריים וחברתיים.

בשנת 1948 עם סיום מלחמת העצמאות שופץ המתחם עבור צה"ל והותאם לשימוש כבית הארחה, מסעדה ואולם אירועים לחיילים בניהולו של הוועד למען החייל.

בשנת 1965 נסגר בית החייל והמתחם נותר נטוש עד שנת 2012, עת שוקם ושומר המבנה ההיסטורי ע"י "מכון שכטר למדעי היהדות", אשר הקים בו מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית.